קודם מחליטים אם לעקוף בכלל
שואלים מה מרוויחים. כמה שניות כמעט אף פעם לא שוות את הסיכון. לעולם לא עוקפים כשאי אפשר לראות מספיק רחוק קדימה, ליד צמתים, עיקולים, פסגות גבעה, מעברי רכבת או מעברי חצייה, או במקום שבו סימוני הכביש או הכללים המקומיים אוסרים זאת.
מכינים את העקיפה
- נשארים מאחור מספיק כדי לראות מעבר לרכב שלפניכם. לעיתים קרובות מעבר קל לצד הנתיב נותן שדה ראייה טוב יותר.
- בודקים מראות ושטח מת, ומוודאים שאף אחד מאחוריכם לא כבר עוקף.
- מאותתים מוקדם ובוחרים הילוך שנותן האצה מהירה בלי קפיצה גדולה בסיבובים.
- מעריכים את מהירות הסגירה של התנועה הנגדית. קל להמעיט בה.
מבצעים את העקיפה
- מאיצים בנחישות, עוקפים בתנועה אחת חלקה ולא נשארים לצד הרכב.
- מקבעים את המבט במרחב שאליו אתם נכנסים, לא ברכב שאתם עוקפים.
- חוזרים לנתיב רק כשאתם רואים במראה את הרכב שעקפתם, עם רווח בטוח.
- אם הרווח נסגר או שמשהו משתנה, מוכנים לבלום ולחזור אחורה במקום לכפות את העקיפה.
זהירות במיוחד עם רכבים ארוכים וקבוצות
עקיפת משאית או אוטובוס אורכת יותר, ומערבולת אוויר עלולה לדחוף את האופנוע. בקבוצה עוקפים לפי הסדר שהוסכם, ולא יוצאים לעקיפה באופן שמכריח את הרוכב הבא להחליט בלחץ. ראו תכנון רכיבה קבוצתית ורכיבה בכביש מהיר.
אם אתם לא בטוחים, לא עוקפים. תהיה הזדמנות נוספת.